מטרת הקורס היא לבחון את שינוי תפיסת הביטחון באירופה בפרט וביחב"ל בכלל. בקורס זה נבין נקודות ציון עיקריות בהתפתחות תפיסת הביטחון באירופה לאור התפתחויות היסטוריות ותרבותיות באירופה בפרט וביחסים-הבינלאומיים בכלל. נתחיל עם תפיסת הביטחון "הצרה" ו"המסורתית" שאפיינה את אירופה המודרנית כגון "דילמת הביטחון", "מאזני כוחות" ו"ביטחון קיבוצי", תפיסות שבאו לידי ביטוי בבריתות שאפיינו את אירופה בראשית המאה ה-20 על רקע מלחמות העולם, והקמתה של ברית נאט"ו בעידן שלאחר מלחמות העולם ובמשך תקופת המלחמה הקרה.
בהמשך הקורס ננתח את השינוי שחל בשיח ובתפיסת הביטחון האירופאית (שינוי המוכר כהגדרה מחדש של מושג הביטחון) לאור השינוי בזירה האסטרטגית האירופאית בפרט והבינלאומית בכלל בתחילת שנות ה-90' ונכיר מושגים חדשים כגון "ביטחון שיתופי", "קהילות ביטחון", "ביטחון אנושי" וביטחון אונתולוגי המעצבים במידה מרובה את התפיסה האסטרטגית החדשה של נאט"ו (NATO) כארגון ביטחון קולקטיבי, את הארגון לביטחון ושיתוף פעולה (OSCE) באירופה, כמו גם את יחסה של אירופה לסוגיות של מלחמות הומניטריות, טרור וסוגיית ההגירה לתוכה.
קורס זה לא רק שיאפשר לסטודנטים להעריך השפעתן של תפיסת תיאורטיות, תרבותיות ונורמטיביות על פרקטיקות של ביטחון באירופה ובכלל, אלא יבהיר את הקשר שבין תפיסות ביטחון לפרקטיקות שיתופיות מחד, אל מול פרקטיקות אנטגוניסטיות מאידך.