התחום המתפתח של דיני סייבר מתאפיין ע"י שינויים מרתקים, מהותיים, ומהירים - הן בישראל והן במישור הבינלאומי. החל משנת 2018, יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם מחוברת למרחב הסייבר ופועלת בו באופן שוטף. מדובר בתופעה אנושית חדשה, המניבה תוצאות חיוביות (למשל, בתחומי הבריאות, החינוך, והמשפט). יחד עם זאת, מתקיימות תופעות של ניצול לרעה של המרחב על ידי גורמים עויינים: מדינות, חברות, קבוצות ויחידים.
הקורס יעסוק בהסדרה המשפטית והרגולטורית של המרחב במציאות מורכבת זו. הקורס בוחן את תהליכי ההתפתחות של דיני הסייבר והסדרי המשילות (governance) השונים הקיימים בו: אמנות, מנגנוני התנהגות מוסכמת (codes of conduct), והסדרים אחרים. בנוסף, נבחן את מערכת המשפט הישראלית שחלה על הפעילות במרחב והמתפתחת כעת. כמו כן, הקורס בוחן את יחסי הגומלין בין דיני הסייבר של ישראל והמערכת הנורמטיבית הבינלאומית שחלה במרחב.
תוכנית הקורס בנוייה מארבעה פרקים: (1) הסדרים משפטיים ורגולטוריים החלים במרחב במישור הבינלאומי והלאומי, (2) דיני סייבר בישראל, (3) המאזן בין שיקולי בטחון לבין זכויות הפרט במרחב, ו-(4) מגמות משפטיות במרחב במישור הבינלאומי והישראלי. במסגרת פרקים אלה, ננתח סוגיות משפטיות מרכזיות והשלכותיהן, כגון מתקפות סייבר על תשתיות קריטיות; פריצת אתרים ומאגרי מידע, פשע וטרור מקוון; שימוש ביכולות האינטרנט על ידי גורמי טרור; ומנגנוני שיתוף פעולה בינלאומי לאכיפת דיני הסייבר. לקראת סיום הקורס ייערך משפט מבויים בו ייבחנו הסוגיות העיקריות שנלמדו.
(2) מטרות הקורס
▪ להציג בפני המשתתפים הבנה של מושגי היסוד של הפעילות המדינתית והלא-מדינתית במרחב הסייבר;
▪ להציג בפניהם את המערכות הנורמטיביות העיקריות שחלות על הפעילות האמורה במישור הבינלאומי והישראלי;
▪ להקנות למשתתפים מגוון כלים מקצועיים בהם יוכלו לעשות שימוש בפרקטיקה, לרבות יכולת ניתוח של התפתחויות שוטפות במרחב הסייבר בעלי השלכות משפטיות ורגולטוריות;
▪ להטמיע בקרב המשתתפים את היכולת לזהות ולנתח את התפיסות האידיאולוגיות והמתודולוגיות השונות שחלות על הסדרת מרחב הסייבר; ובתוך כך, התפיסה הישראלית להסדרתו;
▪ לנתח את החולשות שביישומם של דיני הסייבר הבינלאומיים והישראליים; ולעודד חשיבה ביקורתית על דיני הסייבר ויישומם.
הקורס יעסוק בהסדרה המשפטית והרגולטורית של המרחב במציאות מורכבת זו. הקורס בוחן את תהליכי ההתפתחות של דיני הסייבר והסדרי המשילות (governance) השונים הקיימים בו: אמנות, מנגנוני התנהגות מוסכמת (codes of conduct), והסדרים אחרים. בנוסף, נבחן את מערכת המשפט הישראלית שחלה על הפעילות במרחב והמתפתחת כעת. כמו כן, הקורס בוחן את יחסי הגומלין בין דיני הסייבר של ישראל והמערכת הנורמטיבית הבינלאומית שחלה במרחב.
תוכנית הקורס בנוייה מארבעה פרקים: (1) הסדרים משפטיים ורגולטוריים החלים במרחב במישור הבינלאומי והלאומי, (2) דיני סייבר בישראל, (3) המאזן בין שיקולי בטחון לבין זכויות הפרט במרחב, ו-(4) מגמות משפטיות במרחב במישור הבינלאומי והישראלי. במסגרת פרקים אלה, ננתח סוגיות משפטיות מרכזיות והשלכותיהן, כגון מתקפות סייבר על תשתיות קריטיות; פריצת אתרים ומאגרי מידע, פשע וטרור מקוון; שימוש ביכולות האינטרנט על ידי גורמי טרור; ומנגנוני שיתוף פעולה בינלאומי לאכיפת דיני הסייבר. לקראת סיום הקורס ייערך משפט מבויים בו ייבחנו הסוגיות העיקריות שנלמדו.
(2) מטרות הקורס
▪ להציג בפני המשתתפים הבנה של מושגי היסוד של הפעילות המדינתית והלא-מדינתית במרחב הסייבר;
▪ להציג בפניהם את המערכות הנורמטיביות העיקריות שחלות על הפעילות האמורה במישור הבינלאומי והישראלי;
▪ להקנות למשתתפים מגוון כלים מקצועיים בהם יוכלו לעשות שימוש בפרקטיקה, לרבות יכולת ניתוח של התפתחויות שוטפות במרחב הסייבר בעלי השלכות משפטיות ורגולטוריות;
▪ להטמיע בקרב המשתתפים את היכולת לזהות ולנתח את התפיסות האידיאולוגיות והמתודולוגיות השונות שחלות על הסדרת מרחב הסייבר; ובתוך כך, התפיסה הישראלית להסדרתו;
▪ לנתח את החולשות שביישומם של דיני הסייבר הבינלאומיים והישראליים; ולעודד חשיבה ביקורתית על דיני הסייבר ויישומם.
- Teacher: Deborah Housen-Couriel