בתקופת אדו (הנקראת גם העת החדשה המוקדמת ביפן) שגשגה ביפן תרבות חזותית עשירה. הדפסי העץ, שהשפיעו על אמנים מודרנים באירופה של המאה ה- 19, הם הדימויים המוכרים ביותר. אולם בנוסף להם פרחו אסכולות ציור רבות נוספות.
בקורס נתוודע לאסכולות השונות ומאפייניהן, לא רק מתוך מצגות עשירות אלא גם מתוך אוסף שגן לאמנות יפנית שנתרם לחוג ללימודי אסיה, כך שהקורס ישלב מידע תיאורטי בהיסטוריה ובתולדות האמנות של יפן עם מידע מוזיאלי יישומי.
כקורס מ"א, מטרותיו של הקורס הן פיתוח הבנה של אמנות אדו על רקע תהליכים חברתיים והיסטוריים, ואימון היכולת לדון ביצירות על רקע תקופתן בכתב ובעל פה. נדון בשיטות מחקר ומחשבה המקובלות במחקר אמנות אדו כיום. משום כך, חלק ניכר של השעורים יוקדש לדיון במאמרים, תוכנם, והרקע המתודולוגי שלהם.
מתוך המורכבות של הבנת יצירה בהקשרים ההיסטוריים והחברתיים המקוריים, נתמודד עם שאלות של תצוגת אובייקט מהעבר לקהל עכשוי. תוך כדי עבודה נבחן בצורה ביקורתית כיצד בונים נרטיב סביב יצירה שנותקה מהקשריה המקוריים. מטרת התרגילים היישומים הינה פיתוח מיומנויות ביקורתיות לבחינת יצירות ולבחינת תצוגות מוזיאליות.
לתלמידים הלוקחים את הקורס כסמינר:
ציון הסמינר יתבסס על נוכחות וקריאה משעור לשעור, רפראט בעל פה, וכתיבת ערך קטלוגי מפורט על יצירה מתוך אוסף האוניברסיטה.
ציון העבודה הסמינריונית יקבע על סמך העבודה הסמינריונית.
לתלמידים הלוקחים את הקורס כשעור: הציון ישוקלל על סמך נוכחות וקריאה, הרצאה קצרה או כתיבת ערך קטלוגי על יצירה מאוסף האוניברסיטה (לבחירתך), ועבודה בת 10 עמודים.
תאריך הגשת העבודה/סמינר: חודש מתום הקורס. נדרש אישור שלי להארכה עד ספטמבר, ואישור ועדת הוראה להגשה עד סוף דצמבר.
אין דרישות קדם, אולם למי שאין רקע בהיסטוריה של יפן:
יש לקרוא בהקדם את הספר: יפן המסורתית: תרבות והיסטוריה/ בן-עמי שילוני (כל מהדורה), תוך תשומת לב מיוחדת לחלק ג'.
ספרי עזר כלליים:
Guth, Christine (1996) Art of Edo Japan: The Artist and the City 1615-1868 New York: H. N. Abrams
Singer, R. T. and J. T. Carpenter, Eds. (1998). Edo, art in Japan 1615-1868. Washington, National Gallery of Art.
Addiss, Stephen (1996) How to Look at Japanese Art New York: Harry N. Abrams,.
Screech, T. (2012). Obtaining Images: Art, Production, and Display in Edo Japan. London, Reaktion Books.
קטלוגים רבים ביפנית נמצאים בקומה 4 באגף אסיה בספריה, ובאנגלית באגף האמנות בקומה 5.
בקורס נתוודע לאסכולות השונות ומאפייניהן, לא רק מתוך מצגות עשירות אלא גם מתוך אוסף שגן לאמנות יפנית שנתרם לחוג ללימודי אסיה, כך שהקורס ישלב מידע תיאורטי בהיסטוריה ובתולדות האמנות של יפן עם מידע מוזיאלי יישומי.
כקורס מ"א, מטרותיו של הקורס הן פיתוח הבנה של אמנות אדו על רקע תהליכים חברתיים והיסטוריים, ואימון היכולת לדון ביצירות על רקע תקופתן בכתב ובעל פה. נדון בשיטות מחקר ומחשבה המקובלות במחקר אמנות אדו כיום. משום כך, חלק ניכר של השעורים יוקדש לדיון במאמרים, תוכנם, והרקע המתודולוגי שלהם.
מתוך המורכבות של הבנת יצירה בהקשרים ההיסטוריים והחברתיים המקוריים, נתמודד עם שאלות של תצוגת אובייקט מהעבר לקהל עכשוי. תוך כדי עבודה נבחן בצורה ביקורתית כיצד בונים נרטיב סביב יצירה שנותקה מהקשריה המקוריים. מטרת התרגילים היישומים הינה פיתוח מיומנויות ביקורתיות לבחינת יצירות ולבחינת תצוגות מוזיאליות.
לתלמידים הלוקחים את הקורס כסמינר:
ציון הסמינר יתבסס על נוכחות וקריאה משעור לשעור, רפראט בעל פה, וכתיבת ערך קטלוגי מפורט על יצירה מתוך אוסף האוניברסיטה.
ציון העבודה הסמינריונית יקבע על סמך העבודה הסמינריונית.
לתלמידים הלוקחים את הקורס כשעור: הציון ישוקלל על סמך נוכחות וקריאה, הרצאה קצרה או כתיבת ערך קטלוגי על יצירה מאוסף האוניברסיטה (לבחירתך), ועבודה בת 10 עמודים.
תאריך הגשת העבודה/סמינר: חודש מתום הקורס. נדרש אישור שלי להארכה עד ספטמבר, ואישור ועדת הוראה להגשה עד סוף דצמבר.
אין דרישות קדם, אולם למי שאין רקע בהיסטוריה של יפן:
יש לקרוא בהקדם את הספר: יפן המסורתית: תרבות והיסטוריה/ בן-עמי שילוני (כל מהדורה), תוך תשומת לב מיוחדת לחלק ג'.
ספרי עזר כלליים:
Guth, Christine (1996) Art of Edo Japan: The Artist and the City 1615-1868 New York: H. N. Abrams
Singer, R. T. and J. T. Carpenter, Eds. (1998). Edo, art in Japan 1615-1868. Washington, National Gallery of Art.
Addiss, Stephen (1996) How to Look at Japanese Art New York: Harry N. Abrams,.
Screech, T. (2012). Obtaining Images: Art, Production, and Display in Edo Japan. London, Reaktion Books.
קטלוגים רבים ביפנית נמצאים בקומה 4 באגף אסיה בספריה, ובאנגלית באגף האמנות בקומה 5.
- Teacher: Shalmit Bejarano